קפה בע"מ ואח' נ' לביא ואח'

החלטה

1.הליך זה ראשיתו ביום 14/12/12 בתביעה שהגישה ארוסטאר קפה בע"מ ("התובעת") כנגד הגב' בר לביא ("הנתבעת") אשר שימשה עובדת בתובעת מיום 28/4/10 ועד 19/9/12, כאחראית משמרת ואחראית כוח אדם בסניף ארומה כרמיאל. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת התפטרה ללא מתן הודעה מוקדמת. התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בתשלום סך 7,112 ש"ח בגין תמורת הודעה מוקדמת ונזקים.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 5/3/13, וביום 5/5/13 הגישה תביעה שכנגד. לטענת הנתבעת התפטרה בדין מפוטרת, בשל הרעת תנאים מוחשית. הנתבעת הוסיפה וטענה כי בשל מצב בריאות לקוי ובהתאם להמלצת רופא תעסוקתי, לא יכלה לחזור לתפקידה הקודם, אולם התובעת התנהגה כלפיה באופן משפיל, ולא הותירה לה ברירה אלא להתפטר. בתביעה שכנגד עתרה הנתבעת לחייב את התובעת בתשלום פיצויי פיטורים ועגמת נפש בסכום כולל של 10,000 ש"ח.

3.ביום 25/5/13 התקיימה ישיבת גישור בין הצדדים, ומשזו לא צלחה התקיים דיון לפני. בהתאם להחלטת בית הדין שניתנה בתום הדיון, התבקשו הצדדים להמציא לבית הדין מסמכים נוספים, וביניהם ריכוז משכורות, דו"ח קרן פנסיה ואישורי מחלה.

4.התובעת לא פעלה בהתאם להחלטת בית הדין מיום 21/5/13, ובהמשך אף הגישה בקשה לדחיית מועד הדיון שאמור היה להתקיים ביום 25/6/13. הדיון נדחה, אפוא, ליום 8/9/13, אולם גם במועד זה לא התייצבה התובעת לדיון. בנסיבות אלה, לא היה מנוס אלא לדחות את מועד הדיון. רק ביום 6/11/13 הגישה התובעת את המסמכים אותם נדרשה להמציא לבית הדין בהתאם להחלטתי מיום 21/5/13.

5.ביום 10/11/13 התקיים דיון, אולם למרבה הצער בא כוח התובעת התייצב לדיון ללא נציג מטעמה, כך שלא ניתן היה לברר את התשתית העובדתית, כפי שהיא עולה מהמסמכים שהגישו הצדדים לתיק בית הדין. יתר על כן, בית הדין העלה הצעה לסיום המחלוקות בין הצדדים, אולם בא כוח התובעת ביקש שהות של 14 יום על מנת לקבל את אישור בעלי התובעת להצעת בית הדין.

6.הגם שבהתאם להחלטת בית הדין שניתנה בתום הדיון, היה על התובעת להודיע עמדתה עד ליום 20/11/13 – הודעת התובעת הוגשה רק ביום 10/12/13. בהודעתה הודיעה התובעת כי אינה מסכימה להצעת בית הדין.

7.להשלמת התמונה אוסיף, כי בבקשת הנתבעת מיום 25/11/13, נטען כי עד היום לא שילמה התובעת את ההוצאות שנפסקו לחובתה בהחלטתי מיום 8/9/13. לאור האמור, ובהתאם להחלטתי מיום 25/11/13, ניתנה ביום 4/12/13, החלטה המורה על מחיקת כתבי טענותיה של התובעת. בהחלטה האמורה תוארו מחדלי התובעת, אשר אינה מקיימת החלטות שיפוטיות וגורמת בהתנהלותה להתמשכות ההליך שלא לצורך.

8.ביום 5/12/13 הגישה התובעת "בקשה דחופה ביותר לביטול החלטה". בבקשה נטען כי התובעת איחרה איחור מינורי בהגשת ההודעה, וכי העיכוב נגרם בשלב מאמציו של בא כוח התובעת למצות את ההליך מול התובעת. לא אוכל שלא לתהות מדוע החלטות בית הדין שניתנו במהלך השנה האחרונה לא זכו להתייחסות כה מהירה ויעילה, כפי שזכתה החלטת בית הדין מיום 4/12/13. הרושם המתקבל מהתנהלות התובעת הוא זלזול מתמשך הן בבית הדין והן בבעלת הדין שכנגד, ועל כך תעיד השתלשלות ההליכים שתוארה לעיל.

9.אכן דרך המלך היא לאפשר לבעל דין את יומו בבית הדין, ומחיקת כתב טענות היא סנקציה חריפה שבית הדין מפעילה בזהירות ובנסיבות יוצאות דופן. על כן, אני נעתרת לבקשת התובעת באופן שכתבי טענותיה יוותרו בתיק.

10.עם זאת, אני סבורה שנגרמו לנתבעת הוצאות בגין התייצבות לשלושה דיונים מוקדמים, התמשכות ההליך למשך למעלה משנה ללא כל התקדמות ממשית ויעילה, הגשת בקשות בשל מחדלי התובעת. לפיכך, אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בסך 2,000 ש"ח, אשר ישולמו לידיה בתוך 30 ימים מהיום. תשלום ההוצאות יהיה תנאי להמשך בירור ההליך.

11.הנתבעת תודיע לבית הדין לא יאוחר מיום 15/1/14 האם שולמו לידיה ההוצאות נשוא החלטה זו. בהתאם להודעת הנתבעת יקבע המשך ההליכים בתיק, קרי – קביעת מועד לדיון בהוכחות בתביעה ובתביעה שכנגד.

12.עיון ביום 15/1/14 למעקב אחר הודעת הנתבעת.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ד, (11 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: